הלנת שכר עבודה

עפ”י חוק הגנת השכר תשי”ח 1958 יש לשלם את שכר העבודה בתום חודש העבודה, כאשר הפיצוי בגין הלנת שכר עבודה אחרי ה- 9 לחודש העוקב יזכה את העובד בפיצויי הלנה של 5% מגובה השכר המולן לשבוע הראשון ו- 10% מהשכר המולן לכל שבוע נוסף.

חרף שיעור הפיצוי הגבוה המוגדר בחוק הגנת השכר תשי”ח בגין הלנת שכר עבודה, בתי הדין לעבודה פוסקים פיצוי זה בקמוצה ובמשורה במקרים חריגים ביותר בהם נגלה להם חוסר תום לב קיצוני ע”י המעסיק.

 ע”ע 1242/04 עיריית לוד – אבלין דהן יו”ר ארגון עובדי עיריית לוד, ניתן ביום 28.7.05:

“כלל ברור הוא, כי תמורת עבודתו ישולם לעובד שכר במלוא שיעורו ובמועד הנקוב בחוק. הפרת הכלל משמעותה עבודה ללא תמורה, כמנהג זמנים אפלים של עבדות.”

ע”ע 195/99 אורלי מרוביץ נ’ עמישב שרותים בע”מ, פד”ע לד 198; ע”ע 1182/02 עו”ד חיים קאזיס נ’ תאופיק ארייט, פד”ע לח, 394; תע”א 1134-08 טורפשטיין נ’ “סאט סרוויסיס” לימודים בע”מ, 22.02.12; תע”א 4300-06 סבצ’קוב ודים נ’ ביטחון לאומי בע”מ, כב’ השופט  אלכס  קוגן, 10.03.11:

“בנסיבותיו של מקרה זה, אין כל מחלוקת ממשית או כנה בנוגע לזכאותו של התובע להפרשי השכר שלא שולמו לו, אלא יש כאן חוסר תום לב מובהק של חברת שמירה שהעסיקה את התובע כשומר והחסירה ממנו, מדי חודש בחודשו, סכומים ניכרים משכרו, שגם כך המדובר בשכר מינימום.

חוק הגנת השכר כשמו כן הוא, ותכליתו להבטיח תשלום שכר העובד במועדו. הרתעתו של המעסיק מפני הלנת שכר היא עיקר מטרתו של פיצוי ההלנה , ובל נשכח את אינטרס העובד לפיצוי, בגין הנזק שנגרם לו עקב הלנת שכרו.

הנתבעת לא שילמה לתובע את שכרו במלואו ובעיתו, ובהתאם לכך, חייבת היא בפיצוי על פי הדין. המקרה שלפנינו, הוא בדיוק מסוג אותם המקרים, בהם יש לפצות את העובד בפיצויי הלנת שכר מלאים.”

התיישנות התביעה להלנת שכר

באם השכר לא שולם תהא תקופת ההתיישנות לפיצויי הלנה – שנה.

באם השכר שולם באיחור ניתן לתבוע פיצויי הלנה בתוך 60 יום ובית הדין רשאי להאריך המועד ב- 30 ימים נוספים.

באם מדובר בשכר שהולן 3 פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים בתוך 3 שנים תהא תקופת ההתיישנות לפיצויי הלנה – 3 שנים.