דב”ע נה/60-3 אנואר חמיד נ’ יעקב הלמן- “לצורך הוכחת אי החוקיות, אין לזנוח את אמות המידה המחמירות יותר, שנהגו בהן בתי המשפט עד כה. ההחמרה באשר להוכחות הנדרשות נובעת מהכלל, שכאשר צד מעלה כלפי צד שכנגד טענת מרמה, או טענה כיוצא בזו, עליו להביא הוכחות על גרסתו כאפשרות גבוהה” (ע”א 369/79, 365, אלחנני ואח’ – רפאל ואח’; “נפית” השקעות ופתוח בע”מ נ. רפאל ואח’, פ”ד ל”ה (1) 701).”
ע”ע 1354/01 גלית כהן נ’ טריד אין א.ר. בע”מ, 21.08.03- “לאחר שהמערערת הביעה את רצונה לעזוב, מסר מנהל המשיבה בידה לבקשתה מכתב פיטורין על מנת שתוכל לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. לא ניתן לקבל את טענת המשיבה כי יש להתעלם מן המכתב, משום שהוצא רק לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי. מעביד אינו רשאי להוציא מכתב פיטורין לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי ולטעון שהוא הלכה למעשה לא פיטר את העובד. זהו מקרה חמור ויש להתריע עליו. ניתן היה לכאורה לקבוע שהמעביד הנותן בידי העובד מכתב ממין זה מושתק מלטעון שהוא לא פיטר את עובדו”- עם זאת, לא נפסקו במקרה הזה פיצויי פיטורים לזכות העובדת מאחר והיא הודתה באופן מפורש כי לא פוטרה.
ע”ע 65/99 אליאנס חברה לצמיגים (1992) בע”מ נ’ מימון תורג’מן: “הנטל המוטל על המעסיק הטוען כי המכתב נמסר על מנת לקבל דמי אבטלה תוך ניסיון להונות את המוסד לביטוח לאומי הינו נטל מוגבר ובמיוחד מקום בו המעביד שותף לניסיון ההונאה הנטען על ידו וזאת בעצם הוצאת המכתב”. “טענת המערערת היא כי המשיב התפטר וביקש מכתב פיטורין על מנת לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. אומר מיד כי בעיני אין בית הדין צריך לתת יד לפעילות זו. מכתב פיטורין יוצר בעיני חזקה כי עובד פוטר והנטל על המעביד להוכיח את ההפך.”
עב (ת”א) 2089/10 צלצאו מהרטו נ’ ברודווי תעשיות נייר בע”מ, כב’ השופט אילן איטח, מיום 11.10.11: “מקום שהוצג מכתב פיטורים, כפי שאירע במקרה שבפנינו, עובר הנטל למעביד להוכיח כי העובד הוא שהתפטר.”
לפיכך, מומלץ למעסיק שמעוניין להיטיב עם העובד לשקול היטב כל מכתב שמוציא תחת ידיו לטובת העובד, מאחר וכל מכתב פיטורים פיקטיבי ואפילו מכתב המלצה תמים עלול להיות בעוכריו ולחייב אותו בתשלומים שלא ציפה להם.