הודעה על הריון- אימתי?

סעיף 10 לחוק עבודת נשים תשי”ד 1954 קובע כי על העובדת להודיע למעסיק על ההיריון כשהיא בחודש החמישי להריונה, ומאותו מועד אסור למעסיק להעבידה בשעות נוספות וביום מנוחה שבועי, למעט בהסכמתה ובהצגת אישור רפואי. 

כמו כן, לא ניתן לחייב את העובדת לעבוד בעבודת לילה באם הודיעה על התנגדותה לכך בכתב.

ולהלן הוראות החוק המפורטות:

(א)  עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעבידה, ומשעשתה כך, או משנודע על כך למעביד בדרך אחרת, לא יעבידה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעביד להעביד עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.

(ג) מעביד לא יעביד עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א -1951 , במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי סעיף 2(ג).

גם ללא הודעה על הריון ואפילו אם הפיטורים כלל אינם קשורים להריון, המעסיק אינו פטור מקבלת היתר ממשרד התמ”ת לפיטוריי העובדת

החוק מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם במצב בו לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון (דב”ע לו/3-78 רחל פאלק – מדינת ישראל, פד”ע 197 (1977).

תכליתו של סעיף 9 לחוק עבודת נשים הינו איסור פיטורי עובדת בהריון ללא היתר מתאים ולהגן על נשים בהריון לאור ההפליה המבנית שהיא מנת חלקם לעיתים [ע”ע 285/09 פרופ’ אריאל בין עמר שירותי רפואת שניים והשקעות בע”מ – עדה פלדמן (מיום 28/12/10)].