דב”ע ל/1-1 בתי הזיקוק חיפה בע”מ – אליעזר הלל, פד”ע ב 155, 165 – 164, אושר בבג”צ 148/71 בתי הזיקוק בחיפה בע”מ – ביה”ד הארצי לעבודה ואח’, פד”י כו(1) 18:
“התשובה העיקרית היא, כי למעשה יש לנו גם בחוק חופשת שנתית הגדרה של שכר, שלפיו צריך לחשב את דמי החופשה. ואם כי הנימוח שלח שונה מהניסוח כחוק שעות עבודה ומנוחה, היא מביאה לאותה תוצאה בשני שלבי הגדרה: ראשית, “השכר הרגיל” כולל כל מה שהעובד היה מקבל בתקופת החופשה השנתית אילו הוסיף לעבוד בה, וגמול זה כולל כל תמורה המשתלמת לו בעבודתו בעד שעות העבודה הרגילות, בלי שעות נוספות, ולהוציא תשלומים שהם בגדר ביטוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה.”
ע”ע 300048/98 עובדיה סימן – הסתור בע”מ, מיום 26.3.2002:
“אין ספק, שהגדרת שכר העבודה הרגיל ככוללת “כל תמורה בכסף או בשווה כסף המשתלמת לעובד על ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות”, למעט סכום המשתלם לכיסוי הוצאות מיוחדות, כוללת בתוכה גם תשלום עמלה. בית דין זה פסק לא אחת, כי “השכר הרגיל” לעניין חוק חופשה שנתית כולל כל תמורה עבור עבודה בשעות הרגילות.”
פסקי דין נוספים- דב“ע מה/1-3 אופ-אר בע”מ – שלום כהן, פד”ע טז 393, 395; תעא (ת”א) 8312-09 נמרוד דנל נ’ פרסום גלזר בן חורין בע”מ, 29.12.12;
לפיכך, בדומה להכללת העמלות בחישוב פיצויי פיטורים כך גם בפדיון חופשה יש לחשב את ממוצע העמלות של העובד לצורך תשלום תמורת החופשה או פדיון החופשה לזכות העובד.