התורה של חוזה לטובת צד שלישי בדיני עבודה מבוססת על הסכמה בין מזמין עבודה וקבלן העבודה

כאשר מזמין העבודה וקבלן העבודה הגדירו בצורה מפורשת את שכר העבודה של עובד הקבלן, והקבלן לא עמד בתנאי השכר לטובת העובד, יאכוף לעיתים בית הדין לעבודה את קיום השכר אשר נקבע בהסכם ההתקשרות בין הקבלן למזמין העבודה.

סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל”ג 1973, קובע כדלהלן- “חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן” : “המוטב”) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו.”

הדבר עוגן  מפורשות גם בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון), התשס”ח-2007 (ס”ח תשס”ח, 18) בו נקבע בסעיף 2 (10) כי כאשר קיים מבנה העסקה משולש יקבל העובד הודעה על תנאי העבודה שהוסכמו בין מזמין העבודה לקבלן השירותים.

פסיקה  אמיצה ופורצת דרך בעניין חוזה לטובת צד שלישי

עב’ (י-ם) 1152/05 מור מאיה נ’ סער, כב’ השופטת רונית רוזנפלד, 22.11.07:

“הנה כי כן, בנסיבות העניין, עקרון תום הלב, החולש על יחסי העבודה בין הצדדים, ידריך את בית הדין בבואו להתחקות אחר קיומה של כוונת הקנייה בהסכמים מן הסוג הזה. לפי העולה מן ההסכם, בנסיבות ההתקשרות שלפנינו, שהיא בענף השמירה, בה העמיק המשרד וקבע תנאים כה מפורטים בעניין שיעור שכרם של העובדים, עמדה לנגד עיני המשרד כוונה להקנות לעובדים זכות כך, ששכרם לא ייפול כהוא זה מאותם התנאים כפי שנקבעו בו…

מסקנה זו מתחזקת אף נוכח הוראת סעיף 8(ד) למכרז, המחייב את חברת סער לידע את התובעים בדבר תנאי העבודה המפורטים בו, בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס”ב- 2002. הנה כי כן, במכרז נקבעו למעשה תנאי חוזה העבודה של התובעים, וזכאים התובעים לתבוע את מעסיקתם (חברת סער) בהסתמך עליו, ובטענה בדבר הפרתו.”

תע”א 2412-07 רייכמן הלל ברעל נ’ סער בטחון בע”מ, 08.06.2010:

“התובע הצביע על פסקי דין שניתנו ביחס לשכר שומרים חמושים העובדים באוניברסיטה העברית, מהם עולה כי החוזה שנחתם בין הנתבעת לאוניברסיטה קובע כי שכר היסוד של המאבטחים יהא 27 ₪ לשעה. אמנם התובע איננו צד לחוזה זה, ברם נראה שמדובר בחוזה לטובת צד שלישי שהתובע הינו הצד השלישי המוטב בו (ראה ענין מור מאיה). הנתבעת יכלה בקלות להביא את החוזה שלה עם האוניברסיטה העברית, ובאמצעותו להוכיח טענתה ולסתור עדות התובע בנדון, אך בכרה שלא לעשות כן, על אף שהוא ודאי ברשותה. משכך, ההנחה היא שלו היה החוזה מובא, היה פועל לרעתה^.”

תע”א 3006-09 אלעד נוי נ’ חברת מיקוד בע”מ, כב’ השופט דניאל גולדברג, 17.10.12.