כפי שעובד זכאי לשכר כל זמן אשר העמיד עצמו לרשות המעסיק, כך גם כאשר הינו מגיע לעבודתו לזמן התייצבות מוקדמת לצורך חפיפה או תדריך שאינם חלק מזמן עבודתו הרגיל, עדיין ייחשב הדבר כזמן עבודה לכל דבר ועניין ויזכה אותו בשכר.
זמן תדריך כזמן עבודה- ע”ע(ארצי) 402/07 ניצנים, חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע”מ-יאיר חודאדי; עב’ (י-ם) 1152/05 מור מאיה נ’ סער, 22.11.07:
“לאחר ששקלנו את העדויות ואת יתר הראיות שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי מהימנה עלינו גרסת התובעים לפיה מסגרת עבודתם הוגדרה כך שעליהם להגיע רבע שעה לפני תחילת המשמרת ולהישאר רבע שעה לאחריה לצורך התארגנות וחפיפה.”
עב’ (י-ם) 1868/04 גמליאל דניאל נ’ סער, ניתן ביום 19.1.10; תע”א 1803-09 אלון רחלי נ’ שמירה ובטחון בע”מ, 03.02.11:
“הלכה פסוקה היא כי משמתייצב עובד לעבודה ועומד הוא לרשות מעסיקו, יש לראות את הזמן שהוא עומד לרשות המעסיק כזמן עבודה ובגין שעות אלה זכאי הוא לתשלום.”
“מנהלת החשבונות-מודה כי התובעת עברה תדרוך בכל יום בן 25 דקות ולטענתה “זה לא נחשב לשעות עבודה ליום עבודה לפי חישוביה”. טענה זו אין לקבל. המדובר בשעות עבודה לכל דבר ועניין.”
לפיכך, התייצבות מוקדמת לחפיפה או תדריך המחייבת את העובד להעמיד עצמו לרשות מקום העבודה תזכה את העובד בתשלום שכר עבודה רגיל.