עפ”י סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי”א 1951 ביום עבודה של 6 שעות ומעלה זכאי העובד לקבל הפסקה של 3/4 שעה לצורך מנוחה וסעדוה, מתוכה חצי שעה רצופה.
עפ”י ההיתר לסטייה מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, בעבודה שאינה פיזית בעיקרה, עובד של 6 ימים בשבוע יהיה זכאי להפסקה אם עובד 8 שעות עבודה ועובד של 5 ימים בשבוע יהיה זכאי להפסקה אם עובד 9 שעות עבודה.
ככלל זמן הפסקה יהיה על חשבונו של העובד, כך שהמעסיק רשאי לקזז את זמן ההפסקה משעות העבודה של העובד, אך זאת רק במקרה שמדובר בהפסקה קבועה ורצופה במנותק מזמן העבודה אשר העובד יכול לעשות בה כרצונו. אם העובד נדרש להיות זמין לעבודה בזמן הפסקה, ההפסקה תהיה על חשבון זמן העבודה הרגיל ולא ניתן יהיה לנכות אותה משעות העבודה.
לא יכללו בזמני ההפסקה זמני תפילה של העובד, שימוש בחדר שירותים או הפסקות קצרות לצורך התאווררות.
כדי לקזז זמן הפסקה ששולם בגינו החברה צריכה להוכיח מסגרת קבועה ואחידה לפיה מקבלים התובעים הפסקת אוכל רצופה בת חצי שעה, וזאת במנותק מעבודתם– עב’ (ב”ש) 1256/05 יאיר חודאדי ואיגור טרופימצוק נ’ ניצנים, 24.07.07, תמיכה בבית הדין הארצי- ע”ע 402/07 ניצנים נ’ יאיר חודאדאדי ואיגור טרופימצוק, 19.01.10:
“בנסיבות בהן הנתבעות לא ניכו משכר כל השומרים העובדים אצלם במשך שנים חצי שעה בגין הפסקת אוכל במשך כל תקופת העסקתם ורק לאחר הגשת התביעות לגמול בגין שעות נוספות הועלתה טענה זו, הרי על בית הדין להישמע לה רק במקרים ברורים בהם ניתנו לעובדים הפסקות מסודרות ורצופות בנות חצי שעה מדי יום ביומו, וזאת בנפרד ממקום עבודתם.”
ע”ע 131/07 גלעד גולדברג ואח’ – אורטל שירותי כ”א בע”מ מיום 13.5.09; תע”א 3092-08 יפימנקו לריסה נ’ מ.ש.ל מזון בע”מ ואח’, מיום 02.01.11:
“התמונה העולה מן האמור היא, כי גם אם ניתנה לתובעות אפשרות לאכול, לא יוחד לכך זמן הפסקה מוגדר, כאשר הדבר נעשה בחיפזון, וכאשר “הפסקות” אלה לא היו קבועות ומסודרות וגם במהלכן נדרשו התובעות לעמוד לרשות המעביד, באופן שהתובעות אוכלות ליד הקופה ועליהן לחזור מהר לעמדתן לאחר שהן מכינות את האוכל. לענייננו ולאור ההלכה שנקבעה בפסיקתו האחרונה של בית הדין הארצי לעבודה, כפי שהובאה, אין לראות באתנחתאות שהיו לתובעות כאלה שאינן בגדר שעות עבודה. במכלול נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה, כי התובעות לא קיבלו הפסקה רצופה של חצי שעה ובוודאי לא של שעה, והרי אין האתנחתאות שניתנו לתובעות, ככל שניתנו, בגדר הפסקה כאמור בסעיף 20 לחוק.”
החזר קיזוזי הפסקות שבוצעו לעובדים– עב’ 5431/02 ארנל אפרת נ’ יונידרס, 23.03.03; סע (ב”ש) 24144-11-11 מיכאלובסקי ילנה נ’ ח.ב.ר קלין שרותים בע”מ, כב’ השופט משה טוינה, 21.11.13- העובדת נדרשה להיות זמינה מהלך ההפסקות- נפסק החזר של 8,085 ש”ח, סעש (ב”ש) 1062-10-14 זבלון איליאסייב נ’ י.שקד (1983) בע”מ, כב’ השופט אילן סופר, 05.05.16- החזר הפסקות של 21,448 ש”ח.
דחיית טענת המעסיק לקיזוז הפסקות- עב’ 4284/03 אלברטו ויישטיין נ’ ש.א.ס שמירה בע”מ ואח’, מיום 03.09.07; תע”א 3422-09 כץ נ’ איי אס אס – אשמורת בע”מ, כב’ השופט חיים ארמון, מיום 02.11.10.
לסיכום, קיזוז הפסקות יותר רק בתנאים הבאים- 1. מדובר בהפסקות קבועות. 2. ניתנות בנפרד ממקום העבודה. 3. ללא אפשרות להקפצות ולביצוע עבודה במהלך ההפסקות.