המבחנים של תביעת פרילנסר

מעמדו של מועסק נקבע על פי מאפייני מערכת היחסים בין הצדדים מבחינה מהותית, ולא על פי המוסכם בין הצדדים או הכינוי שנתנו למערכת היחסים ביניהם (דב”ע נד/77-3 פנינה רוטברג נ’ תדיראן בע”מ, פד”ע כז 454, 462).

 לשם בחינת התקיימותם של יחסי עובד מעביד קיים מבחן מעורב שהמרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות: “בבואנו לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד, נפנה לבחינת הסממנים והעובדות, אשר לאורם נפעיל את מבחן ההשתלבות, או במידת הצורך, את ‘המבחן המעורב’, אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות במפעל. לעניין זה ייקח בית הדין בחשבון את הסממנים שהוכחו בפניו וייתן להם את משקלם היחסי, תוך שהוא מאזן ביניהם” (בג”ץ 5168/93 שמואל מור נ’ בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד נ (4) 628)

למבחן ההשתלבות 2 פנים- הפן החיובי והפן השלילי. בפן החיובי נבדק האם יש “מפעל” שניתן להשתלב בו, האם מדובר בפעולה הרגילה של המפעל והאם מילא אותו אדם חלק אינטגראלי מעבודת ה”מפעל” (דב”ע  לד/3-9 עוזר אדמון – מדינת ישראל, פד”ע ה 169). בפן השלילי נבדק האם לאדם עסק עצמאי בפני עצמו ומשרת את המפעל כגורם חיצוני (דב”ע לא/3-27 עיריית נתניה – דוד בירגר פד”ע ג 177), האם הוא מעסיק עובדים שיכול להאציל להם סמכויות ולא חייב לבצע את העבודה בעצמו והאם מקבל שכרו באמצעות תלושים או באמצעות חשבוניות מס.

כמו כן, קיימים מבחני עזר נוספים, כגון- משך הקשר בין הצדדים, הבלעדיות שבהעסקה רק במקום אחד, יכולת הפיקוח (דב”ע ל1-3/ שמואל רון-נציגות הבית המשותף פד”ע א’ 43), בעלות על הכלים והציוד, כיצד הצדדים ראו את הקשר ביניהם והציגו לצדדים שלישיים והתמורה שקיבל עבור עבודתו לעומת עובד שכיר.

בית הדין עושה איזון בין כל המבחנים שצוינו לעיל ובכך מכריע האם מתקיימים יחסי עובד מעביד על היחסים שבין הצדדים או לדחות תביעת פרילנסר.

כאשר קיים חוסר תום לב קיצוני בהגשת תביעת פרילנסר להכרה בסטטוס של עובד וקבלת זכויות סוציאליות לעיתים בית הדין לעבודה לא יסתפק בהשבה אלא לעיתים אף יידחה את התביעה תוך הטלת הוצאות ריאליות

תע”א 8303/06 שמשון בליסה נ’ אמניר תעשיות מיחזור בע”מ, כב’ השופטת נטע רות, 13.08.12-

מדובר בקבלן שקיבל תמורה גבוהה של תשלום לפי תפוקה, העסיק עובדים במשך 25 שנה וביטח אותם ביטוח אחריות מעבידים כך שהתובע לא ביצע עבודתו בנתבעת באופן אישי, יכול היה לעבוד בעוד מקומות וכך גם הוגדרו היחסים בהסכם, התובע הוא זה שנשא בהשקעות ובהוצאות הוניות כגון- רכישת משאיות איסוף מהנתבעת ושכרו האחרון היה 29-38 אלף ₪ לחודש כששכירים קיבלו באזור ה- 9 אלף- התביעה נדחתה והעובד חוייב בהוצאות ע”ס 80 אלף ₪.

המסקנה בתוצאת פסק דין זה היא כי לפרילנסרים המבקשים הכרה כעובדים בעלי זכויות סוציאליות מוטב לפנות לייעוץ וייצוג משפטי הולם לשם בדיקת מבחני הפסיקה הרבים ביחס להתקיימות יחסי עובד מעביד.