לא תמיד כאשר ישלול בית הדין התקיימותם של יחסי עובד מעביד בין חברה לפרילנסר ייקבע כי לא מגיע דבר.
בתביעות של פרילנסרים שהועסקו תקופה ארוכה גם כשנקבע כי אין מתקיימים יחסי עובד מעביד לעיתים יפסוק בית הדין פיצויי פיטורים לפרילנסר ולו בשל הפן הסוציאלי שבעניין ולאור תכלית החוק.
דנג”ץ 4601/09 סרוסי נ’ בית-הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד נב(4) 817:
“מקובל עליי כי אין לתת למונח “עובד” משמעות גלובלית-אוניברסלית לכל עניין ולכל מטרה. דעתי הייתה והינה גם כיום – ועל כך גם חבריי אינם חולקים – כי ניתן לתת למונח מסוים, ו”עובד” בכלל זה, הגדרות שונות ומשמעויות שונות בחוקים שונים ואף באותו חוק עצמו, למטרות שונות, והכול בהתאם לתכלית הנלמדת ממילותיו של החוק, מן ההיסטוריה החקיקתית שלו, מהקשריו ומסביבתו הטבעית.”
ע”ע 300274/96 שאול צדקא נ’ מדינת ישראל – גלי צה”ל, פד”ע ל”ו 625:
“לדעתי, בכל מקרה ומקרה ייבחנו הזכויות הנתבעות על–ידי מי שעומדים מחוץ ליחסי העבודה המסורתיים, אלה שלא נמצאו להיות “עובד” הלא הם: ה”עצמאי” או “המשתתף החופשי” ואלה העשויים לבוא בגדרם ברבות הימים עם השתנות העתים. או אז תינתן הדעת להקשר הדברים בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, אל מול מטרות החוק שאותו מבקשים ליישם ותכליתן. זאת על רקע ההלכה, ולפיה בפרשנותו של דבר החקיקה שבו אנו עוסקים תעמוד לנגד עינינו, בין היתר, תכליתו של החוק והמטרה החברתית אותה בא המשפט להגשים ועד כמה ניתן להחיל את הזכויות הנתבעות גם על מי שאינו “עובד”.”
עב’ 3348/94 ציפורה בשן נ’ מדינת ישראל נ’ שירות התעסוקה, מיום 26.03.02, וגם- ע”ע 1141/02 ציפורה בשן נ’ מדינת ישראל – שירות התעסוקה, מיום 26.03.03:
“לפיכך, על אף קביעתנו דלעיל כי התובעת נמצאת מחוץ ליחסי העבודה המסורתיים והיא היתה בגדר נותן שירותים עצמאי, הרי שסבורים אנו כי על פי תכליתם יש להחיל על התובעת, ולראותה כ”עובדת”, לצורך זה בלבד, הן את חובת מתן ההודעה המוקדמת להפסקת ההתקשרות (שאכן נתנה לה בפועל ואף לא נתבעה בהליך זה) והן את חובת תשלום פיצויי פיטורים בגין ההתקשרות רבת השנים.”
ע”ע (ארצי) 1120/02 יוסף ועקנין – מועצה דתית אופקים, פד”ע ל”ט 751:
“הלכה פסוקה היא, וביטוי נרחב ומעמיק ניתן לה בפסק הדין בדנג”ץ סרוסי בפסיקה קודמת ומאוחרת לו, ובכתבי מלומדים, לפיה ייתכנו מקרים נדירים – במיוחד כשהמדובר בתבניות העסקה מיוחדות שאינן עונות על המבחנים המקובלים לקיומם של יחסי עובד מעביד – בהם ניתן יהיה לקבוע שנוצרו יחסי עבודה, למרות שלא נקשר חוזה עבודה בין הצדדים”. זאת “כאשר נתבעות זכויות מתחום המשפט הסוציאלי או זכויות מתחום משפט העבודה המגן, על ידי המועסק מכוח ה’דין’ או על ידי המועסק מכוח בחירה, או כשאין מתקיימים במועסק המבחנים לקביעת מעמדו של עובד, או משלא נקשר חוזה עבודה ולא הוכחו יחסי עבודה בין הצדדים – תיבחן הזכות הנתבעת על דרך הפרשנות התכליתית ויישומה של אותה זכות תיעשה במקרה הספציפי בהתחשב, בין היתר, בנסיבות העניין ובמסכת הוראות הדין החל על אותו מקרה”.
ע”ע (ארצי) 568/06 דוד שושן – קל שרותי נופש/תיירות בע”מ, 03.01.08:
“ייתכנו מקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם יחולו, מתוקף הפרשנות התכליתית, זכויות מכוח חקיקת מגן, כגון: פיצויי פיטורים, גם על בעל דין שנמצא להיות קבלן עצמאי בעל עסק משלו. במקרה אלה הנטל על התובע – הקבלן העצמאי, להוכיח כי התקיימו נסיבות מיוחדות להקמת הזכאות מתוקף הפרשנות התכליתית. במסגרת זו יינתן משקל מכריע להוכחת קיומה של תלות כלכלית במהלך כל תקופת הקשר הממושכת של התובע עם החברה, נותן הזיכיון, או הספק, בתוך כך, ועל רקע בחינת המקרה הנדון לגופו בנסיבותיו, יהא על התובע להוכיח, כי עיקר הכנסתו כבעל עסק עצמאי נבע מקשריו העסקיים עם הספק; וכי סיום ההתקשרות העסקית, הוא הסיבה הממשית לכך שהעסק נסגר. זאת, בין בשל העדר הצדקה ותועלת עסקית להמשך קיומו, ובין בגין פשיטת רגל וכיוצ”ב, באופן שבעל העסק העצמאי נותר ללא מקור פרנסה, ומבלי שניתן מענה סביר לזכויות הנובעות מסיום עבודתו בעסק”.
תע”א 841/08 איריס פרחי נ’ “מעריב”-הוצאת מודיעין בע”מ, כב’ השופט דורי ספיבק, 22.01.12.
סע (ב”ש) 47745-01-12 ד”ר עדנה רוזנטל נ’ קופת חולים מאוחדת, כב’ השופט אילן סופר, 02.01.2004- נקבע שעל אף שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הרופאה לבין הקופה הינה זכאית לפיצויי פיטורים בגין 33 שנות עבודה בסך 330,000 ש”ח + הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.