עפ”י סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים תשכ”ג 1963 רשאית עובדת להתפטר לצורך טיפול בילד עד גיל 9 חודשים, כשהאמור לעיל יחול גם על גבר באם: אשתו הייתה שכירה 6 חודשים/עצמאית 12 חודשים/הילד בהחזקתו או בטיפולו הבלעדי מחמת מחלה/נכות של בת הזוג .
נקבע בפסיקה כי הטיפול בילד צריך להיות הסיבה העיקרית להתפטרות, אך אין מניעה לעשות דברים נוספים ואף לעבוד בעבודה נוספת אשר יותר קרובה לבית או מצריכה פחות שעות עבודה, אשר תאפשר טיפול יותר נוח בילד.
במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד רצוי לתת למעסיק הודעה מוקדמת כי אין כוונה לחזור לאחר חופשת הלידה או החל”ת, על מנת שיידע למצוא תחליף, ואם מדובר בעובדת שכבר חזרה לעבודתה ועדיין רוצה לממש זכאותה להתפטר לצורך טיפול בילד עד גיל 9 חודשים, קל וחומר.
במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד תהיה העובדת זכאית לפיצויי פיטורים (בכפוף לכך שמלאה שנה להעסקתה).
כמו כן, במקרה של התפטרות לצורך טיפול בילד ניתן יהיה לקבל דמי אבטלה מאת המוסד לביטוח לאומי, באם תשכיל להוכיח העובדת כי לא היה באפשרותה להמשיך לעבוד אצל המעסיק בתנאי העבודה והשעות שהוא דרש, ולשם כך התפטרותה הייתה מוצדקת.
באם העובדת תהיה מעוניינת לשוב לעבודתה לאחר זמן מה עם הילד, לרוב יבקש מקום העבודה תקופת צינון של 6 חודשים, על מנת שלא יחול רצף זכויות העסקה, וכך יוכל לקלוט אותה כעובדת חדשה.
דב”ע נה/3-51 דינה חבה – סופר דרינק בע”מ, פד”ע כח’ 471- בפסק דין זה נאמר במפורש כי אין הדבר הכרחי שההתפטרות מיועדת לאפשר להורה לבלות את מלוא זמנו בטיפול בילד, וכי די בכך שההתפטרות מאפשרת להורה שהות ממושכת יותר עם הילד. כדלהלן-
“עיון בסעיף 7 לחוק מביא למסקנה כי שני תנאים מצטברים צריך שיתמלאו על מנת שתקום זכאותו לפיצויי פיטורים מכוחו. האחד – לידה והשני, מטרת ההתפטרות – הטיפול בילד. אין ליתן לדיבור “על מנת לטפל בילד” פירוש, על פיו כל זמנו של ההורה יוקדש לטיפול בילד, וכל עוד הוא בגדר “ילד”. הפירוש הנכון, לדעתנו, הוא, כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר, משמעותית עם הילד, תוך טיפול בו”.
דב”ע 63/98 בובליל – א.א.צ שירותים משפטיים בע”מ, לב (1999) 91:
“משעובדת מתפטרת תוך מספר חודשים מיום שילדה ותוך מספר שבועות מחזרתה לעבודה, קיימת בדרך -כלל חזקה, כי סיבת ההתפטרות נוגעת לרצונה לטפל בילדתה. במקרה שלפנינו ניסתה המערערת לחזור לעבודה ומשהגיעה למסקנה, כי היא אינה יכולה לעבוד ולטפל בילדתה בו -זמנית, העדיפה לטפל בילדה ולא להמשיך בעבודתה… המערערת מניקה את ילדתה והבינה מהתנהגותו של מנהל המשיבה, כי תנאי עבודתה לא יאפשרו לה לטפל בילדתה כפי שהיא רוצה. “תנאי העבודה”, היינו – הקירבה בין מקום מגוריה לבין מקום עבודתה וכן היעדר התחשבות של המנהל ברצונה לטפל בילדתה”.
דב”ע מח/3-2950 נורית לבנה – אי.אס בע”מ, פד”ע כ (3), קבע בית הדין הארצי כי היה מוכן לקבל את טענתה שהתובעת התפטרה לשם טיפול בילד, לו הייתה עוברת למקום עבודה קרוב יותר לביתה, או אם הייתה עובדת בהיקף שעות מצומצם יותר במקום עבודתה החדש.