חישוב עמלות פרמיות ובונוסים בשכר הקובע לפיצויי פיטורים

עפ”י תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ”ד 1964 עובד שמקבל חלק משכרו לפי כמות תוצרת (“עמלות”), חישוב הפיצויים ייעשה לפי שיעור משכורתו הבסיסית האחרונה של העובד בתוספת הממוצע של שיעור העמלות שקיבל העובד במשכורתו במשך 12 חודשי עבודתו האחרונים.

אז מה ההבדל בין עמלה פרמיה ובונוס?

עמלה – תוספת תשלום שניתנת לעובד על בסיס הישגים או תפוקה אישית (בדומה לסוכן מכירות או מוכר בחנות בגדים שמקבל עמלה בגין כל מכירה שביצע) ייחשבו בשכר הקובע לפיצויים. בפסיקה נקבע כי עמלות שאינן ניתנות על בסיס תפוקה אישית, אלא על בסיס תפוקת קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים (ע”ע 300327/98 אטקה בע”מ נ. דוד רטר, 24.04.02).

פרמיה – תמריץ או תוספת “עידוד” שניתנת לעובד כנגד הגעה ליעד מסוים שהוגדר מראש – אם מדובר בפרמיה אמיתית כנגד הגעה ליעדים מסוימים היא אינה אמורה להיות מחושבת לפיצויים (דב”ע לד/3-68 ארגמן מפעלים לצביעת טקסטיל בע”מ נ’ ישעיהו קורניצקי פד”ע ו’ 103; דב”ע מט/3-141 סלים בלבול נ’ מפעלי מאיר בע”מ, פד”ע כ”א 439).

אולם, אם העובד מקבל את הפרמיה באופן קבוע ללא תנאי ואפילו אם הוא מקבל את הפרמיה עבור עבודתו הרגילה החל מהיעד הראשון אזי שהתשלום דומה במאפייניו לעמלה ויש להכליל אותו בשכר הקובע לפיצויי פיטורים (דב”ע נג/3-85 רגב רוני נ’ חברת טלקום בע”מ; דב”ע נה/3-216 אמגט פלסטיק בע”מ נ’ מוחמד עבדל רחמן חליל).

עוד יצוין, כי אם הפרמיה מותנית ברווחיות המעסיק אז היא לא תהיה חלק מהשכר הקובע לפיצויים (דב”ע נד/3-101 עמנואל נ’ שופרסל בע”מ, פד”ע כ”א 241).

בונוס/מענק – תוספת תשלום הניתנת לעובד מעת לעת לפי שיקול דעת המעסיק, כאשר אין למעסיק כל חובה לתת אותה- אינה מוכרת בשכר הקובע לפיצויים.

לסיכום ביניים, עמלה מוכרת בחישוב השכר הקובע לפיצויים, בונוס (אמיתי) לא מוכר לשכר הקובע לפיצויים וחישוב פרמיה תלוי בנסיבות העניין, כאשר מבחן המפתח הוא “מבחן ההתניה”– כאשר התשלום לא מותנה בתנאי כלשהוא אלא משולם עבור ביצוע העבודה הרגילה ככלל הוא יוכר בשכר הקובע לצורך חישוב הפיצויים (דב”ע נא/3-176 משה דורון נ’ הטכניון; דב”ע לד/7-3 מדינת ישראל נ’ ביטמן; דב”ע מב3-44/ גולדברג – עיריית בת^–ים, פד”ע יג 338).

ניסיון מעסיק לכנות תשלום בשם מסוים על מנת שלא להכלילו בשכר הקובע לפיצויים לא יצלח- הגדיר זאת יפה כב’ השופט י’ לובצקי, “סיום יחסי עבודה”, הוצאת ניצן מהדורה 2004, פרק 18 עמ’ 11: “לא השם יקבע, אם תוספת השכר מהווה חלק משכר היסוד לעניין פיצויי הפיטורים אלא המהות”.

פסקי דין נוספים בעניין תוספות קבועות שהוכרו לשכר הקובע

פרמיה שהוכרה לשכר הקובע לפיצויים– ע”ע 300048/98 עובדיה סימן נ’ הסתור בע”מ, (מיום 26.3.02); ע”ע 170/03 יוסי עזרא נ. יה”ב פרוייקטים ומיחשוב, 15.11.2004- גם פרמיה הדומה במאפיניה לעמלה (נגזרת של 50% מהרווחים) היא תוספת שיש להכלילה בחישוב פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת (גם אם הוגדר אחרת בחוזה העבודה). עב 10990/05 (תא) אבי בן שבת נ’ צומת ספרים בע”מ ואח’: “עפ”י הפסיקה, פרמיות המשולמות על בסיס אחוזים ממחזור המכירות או מן הרווחים הן חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים.”

ע”ע 300434/97 החברה למפעל חינוך ותרבות ב”ש נ’ נינה טופר, 09.08.00- תוספת איזון, תוספת מיוחדת ותוספת פיצול היו תוספות קבועות ולכן הוכרו לשכר הקובע לפיצויים.

דב”ע לט/3-56 רשות הנמלים בישראל נ’ מיקא ואח’, פד”ע יא 44,49- תוספת מיוחדת ששולמה באופן רגיל ותוספת שעות נוספות מבלי דרישה לעבוד אותם בפועל, הוכרו לשכר הקובע לפיצויים.