נקבע בפסיקה כי כאשר עובד עובד פחות ממשרה מלאה יש לקחת בחשבון בהיקף המשרה לצורך השכר הקובע לפיצויי פיטורים גם חלפי שכר עבודה שהם ימים שבהם היה העובד אמור לעבוד, כגון חופשה, מחלה, מילואים וחגים.
ע”ע 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בע”מ – אלי אפרים, 12.11.2008;
“לטענת העובדים, בית הדין האזורי שגה בקביעת השכר הקובע לצורך חישוב הזכויות השונות המגיעות להם. לטענת העובדים, טעותו של בית הדין האזורי נובעת מכך שהוא לא הביא בחשבון בחישוב השכר הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים דמי חופשה, דמי חגים ושכר ששולם בעד ימי מילואים. החברה טענה כי צדק בית הדין בתחשיבו, ובכל מקרה אין מקום כי בית דין זה “יעסוק בזוטות ויטריח עצמו בשאלה”. אין בידינו לקבל את טענת החברה כי מדובר ב”זוטות”, לנוכח העובדה כי לשיעור השכר הקובע השלכה משמעותית על שיעור הסכומים המגיעים לעובדים בגין זכויותיהם על פי החוק וצו ההרחבה. מקובלת עלינו טענת העובדים, כי בעת חישוב שכרם הקובע, דהיינו השכר הממוצע ב – 12 החודשים האחרונים לעבודתם, יש להביא בחשבון גם תשלומים ששולמו להם בעד חופשה, מילואים וחגים, שהם תשלומים המהווים תחליף לשכר עבודה [ראו: סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, תשי”א – 1951; סעיף 276(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה – 1995]. במיוחד אין זה ראוי שיקופחו זכויותיו של עובד בשל מילוי חובתו לשרת במילואים.”
עב’ 12361-09 אייזנשניידר אלכסנדר נ’ אלדורדו כח אדם בע”מ ואח‘, 21.11.11:
“בהתאם לפסיקה, בחישוב השכר הקובע לעניין תשלום פיצויי פיטורים, דהיינו השכר הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים, יש להביא בחשבון גם תשלומים ששולמו לעובד בעד חופשה, מחלה, מילואים וחגים, שהם תשלומים המהווים תחליף לשכר עבודה.”