נקבע בפסיקה כי כאשר עובד עבד פחות ממשרה מלאה יש לקחת בחשבון בהיקף המשרה לצורך השכר הקובע לפיצויי פיטורים גם את הימים/שעות שעבד בשבת ובחג

דב”ע מז/3-60 ליפשיץ- בית מרגוע מעלה החמישה, פד”ע כרך י”ט, עמ’ 169: “חוק פיצויי פיטורים אינו קובע כי ימי העבודה ובשבת ובחגים אינם ממניין הימים המזכים בפיצויי פיטורים. לפיכך, עבודה בשבת או בחג אינה נחשבת כתוספת לעבודה הרגילה (כלומר, אינה נחשבת כעבודה בשעות נוספות) אלא היא בגדר תחליף לעבודה בימי חול- למעשה,  פסק הדין קבע כי כל אימת שלא עבד העובד למעלה מששה ימים בשבוע, כולל בימות חג ושבת, אין זה מעלה או מוריד באילו מימי השבוע חלו ימי עבודתו, וכל ימי עבודתו- כולל השבת והחג- יבואו במניין הימים, לצורך חישוב פיצויי פיטוריו.”

עב’ 1537/02 אמיר ציוני ורועי נווה נ’ גלובוס גרופ בתי קולנוע בע”מ, (21.6.2005): “בחישוב השכר הקובע צורך תשלום פיצויי פיטורים ויתר זכויותיהם של העובדים, ייגזר מהיקף המשרה ומן השכר ששולם, כלל עבודה בשבתות בשיעור של 100%.”

עב’ (ת”א) 3659-08‏ ‏ ילנה נסטרקו נ’ א.ב. שיקום 1997 בע”מ, כב’ השופטת לאה גליקסמן, 14.09.12: “בהתאם לפסיקה, כל עוד לא עבד העובד למעלה משישה ימים בשבוע, יובאו במניין הימים לצורך חישוב פיצויי פיטורים כל ימי עבודתו כולל שבתות וחגים. אולם, את שכר השבתות והחגים יש להעמיד רק על גובה השכר הרגיל, ואין להביא בחשבון את התוספות המשולמות בעד עבודה בשבת ובחג .”