מתי צריך היתר לפיטורי עובדת בהריון

מעסיק שמעסיק עובדת מעל ל- 6 חודשי עבודה מחויב לבקש היתר לפיטוריה מהשר הממונה- עפ”י סעיף 9 לחוק עבודת נשים תש”יד 1954 לא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון. במהלך 60 הימים לאחר חופשת הלידה השר יתיר פיטורים רק אם אינם קשורים להריון ובנוסף העסק של המעסיק חדל מלפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל.

בעת הגשת הבקשה למתן היתר על המעסיק להציג בפני השר הממונה הסברים ברורים לסיבת הפיטורים, אם מדובר בתפקוד לקוי- במה הדבר בא לידי ביטוי ואם מדובר בקיצוצים בחברה- מדוע בחר דווקא בעובדת זו.

מעסיק שמבקש היתר לפיטורי עובדת בהריון צריך במקביל לבקשה למתן היתר להמשיך ולהעסיק את העובדת ולשלם את שכרה, שכן באם תידחה בקשתו לא יוכל לצפות כי העובדת תמתין ותסכים לשוב לעבודתה וכך ייאלץ גם לשלם שכרה רטרואקטיבית (מבלי שעבדה) וגם לשאת בפיצוי גבוה בגין הפיטורים.

ע”ב (ת”א 9769/04 בזיני-נאוי שרית נ’ אתי רייך, כב’ השופטת נטע רות, 16.08.2007:

“במסקנתנו זו אין אנו מתעלמים מטענתה הנוספת של הנתבעת לפיה, היא התכוונה להציע לתובעת לחזור לעבודתה וזאת, למעלה משלושה שבועות לאחר מתן הודעת הפיטורים וכשבועיים וחצי לאחר שנודע לה לגירסתה על ההריון אלא – שהתובעת היא זו שלא היתה מעוניינת בכך.

אף בהקשר זה נקדים אחרית לראשית ונציין כי גירסה זו של הנתבעת בדבר ההצעה שהציעה כביכול לתובעת אינה מקובלת עלינו. מעבר לכך יאמר כי אף לו סברנו כי היה בה ממש הרי שלא היה בכך כדי להועיל לנתבעת ולפטור אותה מן החיובים הנגזרים מכך שהפרה את החובה לפנות לממונה על פי חוק עבודת נשים מייד לאחר שנודע לה על ההריון על מנת לקבל היתר לפיטורים. שכן, סבורים אנו כי התגבשותה של “כוונה” אצל הנתבעת להציע לתובעת לשוב לעבודתה בעיתוי כה מאוחר, הן ביחס למועד מתן הודעת הפיטורים והן ביחס למועד קבלת הידיעה בדבר ההריון – אינה מחייבת את התובעת להענות לה בחיוב, על מנת שתוכל התובעת להחשב כמי שנוהגת בתום לב בעמידתה על זכויותיה מושא כתב תביעה זה. לטעמנו, אין לצפות מהתובעת להמתין משך שבועות בחוסר מעש, בציפיה דרוכה ותחת תחושת השפלה של מי שעומדת “כעניה בפתח” למקרה בו הנתבעת תחזור בה ביום מן הימים מהודעת הפיטורים שניתנה מלכתחילה בניגוד לחוק.

אי נכונותה (הנטענת ומוצדקת) של התובעת לקבל בברכה את הודעתה של הנתבעת כי היא “נאלצת” להשיבה לעבודה לאחר שנתנה לה לחוות משך שלושה שבועות תחושת השפלה קשה ואולי לאחר שהתובעת כבר התקשרה במהלך תקופה לא קצרה זו בהתחייבויות אחרות – אינו מאיין את המעשה הבלתי חוקי שעשתה הנתבעת ואינה פוטרת אותה מלשאת בתוצאותיה.”

תע”א 12380-09 גלית דיאמנט נ’ רו”ח אבי ברנס, כב’ השופטת אורנית אגסי, 29.10.12:

“במסגרת ציר הזמן והאירועים שתוארו ע”י הצדדים עולה כי הנתבע התעשת והבין כי עליו להמשיך ולהעסיק את התובעת, רק ביום 8.12.09 עת הוציא לתובעת מכתב ביטול הפיטורים וכן בשיחה שניהל עם התובעת אשר תמלילה צורף לתיק זה.

במועד זה  התובעת נדרשה לחזור לעבודה ואילו היא זו אשר בחרה להיתפס לכלל טעותו של הנתבע בכך שנתן את מכתב הפיטורים וסרבה לחזור.”