הוראות עיקריות – חוק הודעה לעובד

על פי חוק הודעה לעובד תנאי עבודה (תשס”ב) 2002, על כל מעסיק לתת לעובד בתוך 30 ימים מרגע שהעובד החל לעבוד אצלו (ואצל נער בתוך 7 ימים)  הודעה על תנאי העבודה.

הודעה זו צריכה לכלול את הפרטים הבאים: זהות הצדדים, מועד תחילת עבודה, תפקיד, שם הממונה הישיר, סך התשלומים, אורך יום עבודה, יום המנוחה השבועי, תנאים סוציאליים, שם ארגון העובדים (כשיש הסכם קיבוצי) ותנאי העבודה עם קבלן כ”א או שירותים (במבנה העסקה משולש).

זכות תביעה לעובד תקום כאשר: 1. מדובר בהעסקה אחרי תחילת החוק  (21.06.02) ואם לפני אז שהעובד דרש קבלת הודעה. 2.  לעובד נגרם נזק מסוים מעצם אי קבלת ההודעה לעובד. 3. פיצוי עד 15,000 ש”ח לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק (11.12.11).

משהפר המעסיק את חוק הודעה לעובד יש להעביר את נטל ההוכחה בעניין שיעור השכר למעסיק

ע”ע (ארצי) 300162/96 בתי מלון פנורמה ירושלים בע”מ נ’ סנדוקה, ניתן ביום 1.6.04; עב’ (תל-אביב) 5572/05 זוסמן – א.נ. טמיר השקעות בע”מ, ניתן ביום 26.3.08; תע”א 1714-09 אורון אוריאל נ’ נתן יצחק, בפני כב’ השופטת יהודית הופמן-גלטנר, סגנית הנשיאה, 24.02.11.

ככל והמעסיק לא קיים את הוראות חוק הודעה לעובד יהיה העובד זכאי לפיצוי בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה

סכום הפיצוי הוגדר מפורשות בתיקון לחוק החל מחודש 08.2011 ע”ס שלא יעלה על 15,000 ₪ או סכום אחר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ע”ע (ארצי) 154-10  קלרה שניידר נ’ ניצנים אבטחה בע”מ, 03.05.2011:

א. חוק הודעה לעובד מטיל חובה על מעסיק למסור לעובדו, תוך 30 יום לכל המאוחר ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב, בה יפורטו תנאי עבודתו של העובד. החוק אינו מסתפק בהטלת חובה כללית ומפרט את העניינים שיש לכלול בהודעה כאמור, את צורת ההודעה, וכן חובה להודיע על שינויים, ככל שיחולו, בתנאי העבודה.

ב. הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. בין תכליותיה – ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו; לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה; ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים.

ג. הפרתו של חוק הודעה לעובד מהווה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק. כך, וכדוגמא, הפרת החוק עשויה להעביר את הנטל למעסיק, ככל שקיימת מחלוקת על תנאי העבודה. בנוסף, עצם הפרת החוק אפשר שתגרום לנזק לא ממוני שהעובד זכאי לפיצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקרטי לצורך כך.

ד. מסירת הודעה בעל פה על תנאי העבודה, אין בה כדי לייתר את החובה הכלולה בחוק להודעה מפורטת בכתב, ואין בה משום טענת הגנה המצדיקה אי פסיקת פיצוי כספי בגין הפרת החוק.

ה. נוכח כל האמור, צודקת המערערת כי הייתה זכאית לפיצוי כספי בגין עצם הפרתו של חוק הודעה לעובד, ולולא הייתה זונחת טענה זו בסיכומיה בבית הדין האזורי – כך היינו פוסקים לה. באשר לאמות המידה לפיהן ייקבע הפיצוי הכספי – אלה תיוותרנה לפסיקה עתידית, במקרים המתאימים.”

תע”א 9518-07 רפופורט מרים נ’ כנרת פרץ, כב’ השופט דורי ספיבק, 30.08.11:

“התוצאה אליה אנו מגיעים לגבי רכיב תביעה זה הינה זהה לתוצאת פסק הדין בעניין שניידר. לולא זנחה התובעת לחלוטין טענה זו בסיכומיה בפנינו, היינו פוסקים לה פיצוי בגין רכיב זה. משזנחה טענתה זו, לא נעשה כן.“

נפסק פיצוי בגין הפרת חוק זה- תעא (ת”א) 9893-09‏ אדעיף מואיד נ’ גהצנית שרי  בע”מ, כב’ השופטת רוית צדיק, מיום 28.10.13; סע (ת”א) 39976-10-11‏ ‏ליאור קריף נ’ אלבר ציי רכב בע”מ, כב’ השופט שמואל טננבוים, 07.05.14- פיצוי של 10,000 ש”ח.

• יצוין כי לפי סעיף 5 (א) (1) ניתן לפסוק פיצויים בגין הפרת החוק לפי השיעור שנראה לבית הדין בנסיבות העניין אף אם לא נגרם נזק של ממון.
• יצוין כי מיום 11.08.2011 תוקן חוק הודעה לעובד כך שהוגדר סכום פיצוי לדוגמא בגין הפרת החוק ע”ס של עד 15,000 ₪, או סכום אחר מטעמים מיוחדים שיירשמו (לפי סעיף 5 (ב) (2) לחוק).