ע”ע 664/08 עבאסי נ’ חברת החשמל המזרח ירושלמית, 21.2.10:
“החוק קובע כי עובד שהועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, זכאי לתשלום שכר מינימום. משרה מלאה היא “כנהוג במקום העבודה” או “פועל יוצא מהסכמה אליה הגיעו הצדדים ומנסיבות העניין”. בס’ 1 לחוק נקבע מהו שיעורו של שכר מינימום לחודש, ליום ולשעה. לגבי שכר מינימום לשעה נקבע כי הוא “החלק ה- 186 של שכר המינימום” החודשי. המכסה של 186 שעות מהווה נתון לחישוב שכר המינימום לשעה אך היא אינה קובעת מהי משרה מלאה לעובד בשכר חודשי במקום עבודה פלוני וזו תקבע לפי הנהוג במקום העבודה.”
ע”ע 46242-10-10 יואב טובי נ’ מחמוד בני עוד, 21.07.11:
“יש איפוא לקבל את טענת המשיב בעניין זה כמפורט להלן ולחשב את הפרשי שכר המינימום על פי החוק כמפורט בסעיף 3(א) לחוק שכר מינימום שזו לשונו:
“השכר שיובא בחשבון לעניין סעיף 2 יהיה שכר העבודה שמשלם מעביד לעובדו בעד יום עבודה רגיל כנהוג במקום עבודתו“.
חוק שכר מינימום קובע, כי עובד שהועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, זכאי לתשלום שכר המינימום מלא עבור משרה מלאה. בית דין זה פסק, כי משרה מלאה היא “כנהוג במקום העבודה” או “פועל יוצא מהסכמה אליה הגיעו הצדדים ומנסיבות העניין.”