יש ליתן לעובד חופשה בפועל ולא תשלום פדיון חופשה בשווה כסף

נוהג לפיו עובד “פודה” את זכות חופשתו השנתית בתוך תקופת העבודה, להבדיל מסיום תקופת העבודה, הוא פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית ולתכליתו וכאשר מעסיק משלם לעובד תמורת חופשה בתוך תקופת העבודה מבלי שניתנו ימי חופשה בפועל יש למעסיק סיכון לשאת בתשלום כפול.

ע”ע 1144/04 אברהם מרחיב נ’ מוקד אמון סביון (1981) בע”מ, ניתן ביום 21.12.06: “נוהג, לפיו עובד “פודה” את זכות חופשתו השנתית בתוך תקופת העבודה, להבדיל מסיום תקופת העבודה, הוא פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית, תשי”א-1951 (להלן – חוק חופשה שנתית) ולתכליתו. תכליתו של חוק חופשה שנתית היא, שהעובד יקבל את חופשתו בעין. אין מטרתו של חוק חופשה שנתית להגדיל את שכרו של העובד, אלא לדאוג לרווחתו. מעביד המשלם לעובד “פדיון חופשה” בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול.” הערעור התקבל ברכיב זה.

ע”ע 324/05 ריבה אצ’ילדייב נ’ עמישב שרותים בע”מ, ניתן  ביום 27.3.2006: “תכליתו של חוק חופשה שנתית היא לתת לעובד ימי חופשה בפועל, מנוחה, על מנת שיאגור כוח לעתיד. מכיוון שאין לשלם לעובד סכום עבור פדיון ימי חופשה, כתחליף לחופשה בפועל לה הוא זכאי מכוח חוק חופשה שנתית, אין מקום לקזז את הסכומים ששולמו למערערת.”

תע”א 3668-09 ניסים נ’ ניו דלי סנדוויץ בע”מ, כב’ השופטת  רחל  בר”ג-הירשברג , 22.06.12: “תכליתו של חוק חופשה שנתית היא, שהעובד יקבל את חופשתו בעין וזאת מתוך הכרה שמטרת החוק היא סוציאלית  – שהעובד ינוח מעבודתו וינפוש. מעביד המשלם לעובד “פדיון חופשה” בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, מסתכן בתשלום כפול” ; דב”ע (ארצי) מז / 10 – 3 זכריה טרוסט  – מדינת ישראל, משרד הבטחון, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, פד”ע י”ח 442, 1987.

עב’ 289/04 (חיפה) אושרי זגורי נ’ השמירה בע”מ, מיום 22.01.08: “תשלום פדיון במקום מימוש חופשה הוא חריג, השמור לסוף הדרך המשותפת, ואין לו הצדקה במהלך יחסי העבודה. לפיכך – איננו מכירים בתשלום זה כניצול חופשה.”