מה דין חופשה כפויה בחול המועד? כאשר מקום העבודה סגור לרגל שיפוצים? או כל סיבה אחרת כאשר המעסיק מחליט לסגור את מקום העבודה ולהוציא את העובדים לחופשה כפויה מרוכזת?
עפ”י חוק חופשה שנתית, ככלל המעסיק הוא זה שקובע את המועד החופשות, למעט 2 ימי בחירה בשנה של העובד, אך לפי סעיף 9 לחוק הוא לא יכול להוציא את העובדים לימי חופשה כפויה של למעלה מ- 7 ימים ללא הודעה של 14 ימים מראש לפחות. בכל מקרה, כאשר המעסיק מחליט על חופשה כפויה מרוכזת, עליו לפדות לעובדים ימי חופשה בתשלום כשגם לעובדים שאין ימי חופשה לניצול עליו לשלם שכר מבלי שהינו רשאי לצבור להם חופשה שלילית ללא הסכמתם.
חרף העובדה כי למעט שני ימי בחירה בשנה המעסיק הוא שאמור לקבוע ולאשר את מועדי החופשה של העובד, עדיין אסור למעסיק להוציא את העובד לימי חופשה כפויה כאמצעי משמעת.
ע”ב 3016/01 אבי גורי נ’ עיריית רמלה, ניתן ביום 12.8.2003:
“אין המעביד מוסמך להוציא עובד לחופשה, כאשר תכלית הוצאת העובד לחופשה אינה התכלית המונחת ביסודו של חוק חופשה שנתית, אלא היא באה לשרת מטרות אחרות כגון תחליף לאמצעי משמעת, פתרון להפסקת עבודה בפועל, כאשר המעביד אינו יכול להעביר את העובד לתפקיד אחר וכו’.
במקרה הזה, העירייה לא היתה מוסמכת להוציא את אבי לחופשה, כיוון שלאמיתו של דבר לא היה מדובר בהוצאת אבי לחופשה, אלא בנקיטת אמצעי להפסקת העסקתו, ולפיכך, אין לזקוף את התקופה בה לא עבד אבי בפועל, על חשבון מכסת החופשה השנתית שלו.“
חשוב לזכור, כי לא כל חופשה כפויה בלתי מוגבלת בזמן דינה כפיטורין וסיומה של אותה חופשה על העובד להראות נכונות לשוב לעבודתו שאחרת עלול הדבר להשתמע כזניחת עבודה והתפטרות ובכך יפסיד העובד את זכאותו לפיצויי פיטורים.
כאשר מדובר בחופשה כפויה ללא תשלום לתקופת הקיץ, כגון במוסדות חינוך בהם לא עובדים בחודשים יולי אוגוסט, יהיה העובד זכאי לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, זאת בתנאי שניצל את כל ימי החופשה הצבורים לזכותו.