לעיתים לא יוכל בעל מניות של חברה לחסות תחת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וייתכנו נסיבות בהן ירים בית הדין את מסך ההתאגדות כך שבעלי המניות הם שיישאו בחובות החברה. הרמת מסך כנגד בעל מניות תתרחש במקרים של חוסר תום לב של הבעלים, כגון- אי העברת כספים לקופת גמל, התעלמות מזכויות עובדים ואי ביצוע פירוק, הברחת נכסים לחברה חדשה ומימון דק עד כדי הגעה למצב של חדלות פירעון.

סעיף 6 לחוק החברות, התשנ”ט-1999 קובע כי בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה, בין היתר, באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור…

“בדיני העבודה מתבצעת הרמת בזהירות הראויה, ורק מקום בו שוכנע בית הדין בדבר קיומה של פעילות שלא בתום לב או בכוונה לפגוע בזכויותיהם של העובדים של תאגיד, וכן מקום בו זהות העסק המאוגד מתחלף חדשות לבקרים, אך מנהלו של העסק הוא אותו המעסיק” (ר’ בהרחבה: מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שלישי, שער 14 עמ’ 22 והאסמכתאות שם).

בעלי המניות, שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או “משבט זעמו” של החוק” (ע”א 4606/90 מוברמן ואח’ נ’ תל מר בע”מ, פ”ד מו (5) 353; ע”א 9916/02 בן מעש אהרון נ’ סולדר חברה לבניה בע”מ ואח’, תק-על 938 (1) 2004.

פסיקה מקיפה בעניין הרמת מסך ראו גם: סעש (ב”ש) 39181-04-14‏ ‏ יוסי גולדמן נ’ דקל ערובה למזרח התיכון בע”מ, כב’ השופט יוחנן כהן, 02.05.16.

לפיכך, חשוב לדעת כי גם כאשר החברה בה עבדתם הינה במצב של חדלות פירעון ולא יכולה לשלם זכויותיכם הדבר אינו סוף פסוק ויש לבחון האם ניתן לבצע הרמת מסך כנגד בעל מניות- לקריאת מאמר מקיף בנושא הרמת מסך כנגד בעל מניות ניתן ללחוץ על הקישור הבא>>> מאמר נרחב על הרמת מסך כנגד בעלי החברה.