הזכות הבסיסית של העובד בגין עבודתו היא שכר עבודה ובמקרה של אי תשלום שכר, בפרט כאשר מדובר בתקופה ארוכה, ייתכנו מקרים מהם ירים בית הדין את מסך ההתאגדות כנגד בעלי החברה.
תע”א 3712-08 איוון גברילוק נ’ עקרב חברה לביטחון ואחזקה בע”מ ואח’,; תע”א 8963-09 ארז כהן נ’ אלי סעד השקעות בע”מ ואח‘, כב’ השופט דורי ספיבק, 15.12.11; ס”ע (ת”א) 40983-12-11 נובוגרודצקי חנוך נ’ דפוס שמואל בע”מ, כב’ השופטת אורנית אגסי, 10.04.14; ע”ע (ארצי) 129/19 אופיר זוננשיין נ’ G.S.S. ג’ניוס סאונד סיסטם בע”מ, כב’ השופטת וירט-ליבנה (בנוסף היה מדובר במקרה זה בחברה משפחתית):
” …אי תשלום שכר ורכיבים אחרים לאורך תקופה כה ארוכה, מהווה הפרה ברורה ומובהקת של חובת האמון ותום הלב בנדרשים ביחסים שבין מעסיק לעובד, הרמה המלמדת על שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו כדי להונות ולקפח, כך שנוצרת הצדקה להרמת מסך. אנו סבורים כי חובת תום הלב מחייבת את המעסיק להתאים את העסקת העובד ליכולת הפיננסית של החברה…חובת הנאמנות ותום הלב ביחסי העבודה מחייבת להתאים את העסקת העובדים ליכולת הכלכלית של החברה. במקרה כפי שנדון בפנינו, הגורם שעמד מאחורי החברה ידע שהחברה לא תוכל לשלם שכר למערער והמשיך לפעול בחברה ולהעסיק את המערער מבלי ששולם לו שכר וזכויות סוציאליות. אין בידינו לתת הכשר להתנהלות מעין זו”.
“העובד אינו שותפו העסקי של המעסיק כמו שאינו משתתף ברווחיו, ואין הוא צריך לשאת על גבו את הפסדיו ולהסכים להמשיך לעבוד ללא שכר עד שמצבו של המעסיק ישתפר. ומשום כך אין לאפשר למעסיק, שיודע כי מצבו הכלכלי כה גרוע באופן שאינו יכול לשלם לעובד שכר לאורך זמן, להמשיך ולהעסיקו בידיעה כי החברה היא המעסיקה ובעלי המניות פטורים מכל אחריות. התנהלות כזו בנסיבות אלה מהווה ניצול של אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, באופן המצדיק – לפי החוק והפסיקה – את הרמת מסך ההתאגדות”.
ההתנכרות לזכויותיה של התובע/ת כעובד/ת מצדיק הרמת מסך- ראה: ע”ע 1192/02, חב’ סברס שירותי קייטרינג בע”מ נ’ ריאד עבדאל רחמן; סע (ב”ש) 24144-11-11 מיכאלובסקי ילנה נ’ ח.ב.ר קלין שרותים בע”מ, כב’ השופט משה טוינה, 21.11.13.