שינוי מקום העבודה כהרעה מוחשית בתנאים

שינוי מקום העבודה יכול להיכנס בגדרו של סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ”ג 1963 במקרה שיוכח ע”י העובד כי אכן מדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו

בניגוד לסברה המקובלת, במקרה של שינוי מקום העבודה אין מדובר על מבחן אובייקטיבי של מרחק גרידא (40 ק”מ ומעלה) על פיו ייקבע אם מדובר בהרעה מוחשית אם לוא, שהרי לעיתים מעסיק יעבור למרחק של 50 ק”מ אך יספק לעובד שירותי הסעות על חשבונו או שיחשיב לזכות העובד את זמן הנסיעה כזמן עבודה המזכה אותו בשכר ואז ייתכן שייקבע כי אין מדובר בהרעה מוחשית בתנאים, ולעיתים מעסיק יעתיק מפעלו למרחק של 20 ק”מ למקום המצריך מהעובד הגעה ב- 2-3 אוטובוסים לכל כיוון שיאריך לו את יום העבודה במספר שעות ללא כל תמורה מאת המעסיק ואז סביר שיש להכיר בכך כהרעה מוחשית בתנאים.

שינוי מקום העבודה כהרעה מוחשית בתנאים בראי הפסיקה:

דב”ע נד/248-3 שוניה רוזנטל – שמירה ובטחון בע”מ, עבודה ארצי, כרך כח(4), 380- העברת העובדת לאתר עבודה מרוחק זיכתה את העובדת בפיצויי פיטורים.

דב”ע נו/ 3-288 רשת מלונות מרגלית נ’ כהן, העברת העובדת למקום עבודה חדש במרחק של 27 ק”מ שמצריכה מהעובדת לנסוע בשלושה אוטובוסים לא כולל זמן המתנה, לאחר שהעובדת התקבלה מלכתחילה למקום עבודה סמוך לביתה, הוכרה כהרעה מוחשית בתנאים וזיכתה את העובדת בפיצויי פיטורים.

עב’ (ב”ש) 616/99 לוי בני נגד חברת ג’אפה גולד אינטרנשיונל בע”מ, 16.12.01, העתקת מקום המפעל למרחק של כ – 90 ק”מ מהמקום הקודם ומביתו של העובד, כאשר יום עבודתו של התובע שם התארך עקב כך ב 4 – 5 שעות והיה על התובע “לבלות בדרכים” 3-4 שעות בדרכים מדי יום, מבלי שהמעסיק סיפק לעובד פתרון תחבורה חלופי, הוכרה כהרעה מוחשית בתנאים.

עב’ (חי) 602/01 רומננקו לודמילה נגד מרגוע לקשיש בע”מ, 30.12.02, שם הועתק מקום עבודתה של העובדת ממרחק הליכה של דקות ספורות מביתה למרחק אשר דרש ממנה נסיעה בשני אוטובוסים, כשזמן הנסיעה נאמד בשעה וחצי עד שעתיים ליום, הוכר כהרעה מוחשית בתנאים.

עב’ (חי) 4487/03 נאומוב רוסלנה ואחר’ נגד ענבר (י.צ.) שירותים, 11.10.05, שם דובר על העברת 7 עובדות ניקיון למקום עבודה חדש במרחק אשר הצריך נסיעה ב- 2-3 אוטובוסים בכל כיוון, בעוד שהעובדות עבדו קודם לכן במקום קרוב לבתי מגוריהן, מבלי שהועלתה אף הצעה ברורה להסעה מאורגנת מטעם המעסיק, הוכרה כהרעה מוחשית בתנאים.

עב’ (ת”א) 3264/06 הדס ליאני נגד פרוביזור ואח’, 30.03.06, שם מדובר היה בשינוי שעות עבודתה של העובדת כמו גם שינוי מקום העבודה, כאשר נאלצה להזדקק לשני קווי אוטובוס שונים, אשר כל אחד מהם יוצא בתדירות נמוכה וגרר הגעה לביתה בשעות הערב המאוחרות, הוכר כהרעה מוחשית בתנאים.

דמ”ש 19319-11-10 אבבה נ’ חברת “המשרד הנקי”, כב’ השופטת נטע רות, 19.12.11- אף אם אין מדובר במרחק של 40 ק”מ נפסקו לזכות העובדת פיצויים כאשר עקב המעבר הוארך זמן הנסיעה לכשעתיים וחצי כאשר המעסיקה לא יצאה מגדרה למצוא לעובדת מקום עבודה אחר.

לסיכום ניתן להיווכח כי בית הדין לעבודה שבוחן את הנסיבות נוטה להיעתר לתביעות לפיצויים בשל הרעה מוחשית בתנאים לאחר שינוי מקום העבודה כאשר השינוי משפיע באופן קיצוני על שעות העבודה של העובד בעטיו של הצורך להאריך דרכו בהגעה למקום עבודתו החדש, ואולם, לא מן הנמנע כי מעסיק אשר יסכים לשלם על זמן ההגעה החדש כחלק משעות העבודה ולמצער לממן שירותי הסעות לעובדים “יינצל” מאימת התפטרותם של אותם עובדים תוך הצורך בתשלום פיצויים, אך האלטרנטיבות הנ”ל מהוות חלק ממכלול שיקולים כלכליים ארוכי טווח של המעסיק תוך שימור עובדי החברה הקיימים וחסכון תשלום הפיצויים בטווח המיידי.