הרמת מסך- תביעה אישית כנגד בעלי החברה

לעיתים לא יוכלו בעלי מניות של חברה לחסות תחת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וייתכנו נסיבות בהן בית הדין יבצע הרמת מסך ההתאגדות כך שבעלי המניות הם שיישאו בחובות החברה. הרמת מסך שכזו תתרחש במקרים של חוסר תום לב של הבעלים, כגון- אי העברת כספים לקופת גמל, התעלמות מזכויות עובדים ואי ביצוע פירוק, ערבוב או הברחת נכסים וכן מימון דק עד כדי הגעה למצב של חדלות פרעון.

מקור דיני הרמת מסך

סעיף 6 לחוק החברות, התשנ”ט-1999 קובע כי בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה, בין היתר, באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור… 

“בדיני העבודה מתבצעת הרמת בזהירות הראויה, ורק מקום בו שוכנע בית הדין בדבר קיומה של פעילות שלא בתום לב או בכוונה לפגוע בזכויותיהם של העובדים של התאגיד, וכן מקום בו זהות העסק המאוגד מתחלף חדשות לבקרים, אך מנהלו של העסק הוא אותו המעסיק” (מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שלישי, שער 14 עמ’ 22).

ואכן כבר נפסק בדב”ע נג/3-205 מחמוד וגיה – גלידות הבירה, פד”ע כז 345, עמ’ 350, כי נקודת המוצא הינה כי יש ליתן תוקף לקיומה המשפטי העצמאי והנפרד של חברה: “הכלל הוא כי חברה הינה תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו עובדיו, לכל דבר ועניין. לא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו”.

עם זאת, במקביל לעקרון זה קיימת גם האפשרות להרמת מסך ההתאגדות במקרים המתאימים, ובמיוחד במקרים הקיצוניים בהם בעלי חברה פעלו באופן שיש בו כדי לקפח עובדים, אשר בין היתר, תורמים לפעילות של החברה.

בעלי המניות, שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או “משבט זעמו” של החוק (ע”א 4606/90 מוברמן ואח’ נ’ תל מר בע”מ, פ”ד מו (5) 353; ע”א 9916/02 בן מעש אהרון נ’ סולדר חברה לבניה בע”מ ואח’, תק-על 938 (1) 2004.

בהקשר של נושים שהינם עובדים, קבע כבוד בית הדין הארצי כי עסקינן בקטגוריה מיוחדת אשר יש להגן עליה- ע”ע 1201/00 יהודית זילברשטיין – ערב חדש (עתונות) אילת בע”מ, עבודה ארצי, כרך לג(39) 35.

הרמת מסך בבית הדין לעבודה בנסיבות שונות:

א. הרמת מסך בשל אי העברת כספים לקופת גמל– ביצוע ניכויים משכרו של העובד לצורך הפרשה פנסיונית כשבפועל הכספים לא מועברים לקופה מהווה עבירה פלילית לפי חוק העונשין התשל”ז 1977 והפרת סעיף 26 לחוק הגנת השכר ומצדיק הרמת מסך כנגד בעלי החברה. ע”ע 1137/02 יוליוס אדיב נ’ החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע”מ, ניתן ביום 19.1.03; ע”ע (ארצי) 185/08 אופיר סטרוגו סוכנות לביטוח (1990) בע”מ נ’ דליה ברגר, ע”י מותב בראשות כב’ השופט ע. רבינוביץ’, 14.10.09; תע”א 5448/07 קריסטינה יורצ’נקו נ’ אלי קליין תכשיטנים בע”מ ואח’, כב’ השופטת נטע רות, 09.11.2010– דוקטרינת הרמת המסך אומצה באופן חלקי רק ביחס לסכום הניכויים, ההפרשה הפנסיונית ופיצויי פיטורים.

ב. הרמת מסך בשל התעלמות מזכויות עובדים ואי ביצוע פירוק- התעלמות מזכויות עובדים והגעה למצב של חדלות פרעון מבלי לבקש הליך לפירוק החברה שייאפשר לעובדים לממש זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי מצדיקות הרמת מסך כנגד בעלי החברה. ע”ע 1170/00 פרידמן – יוניוב ואח’, 27.11.02; ע”ע 1192/02 חברת סברס שירותי קיטרינג בע”מ ואח’ נ’ ריאד עבדלרחמן ואח’, 27.7.03; תע”א 1196-07 אלמימי ואח’ נ’ טופ 555 בע”מ ואח’, 10.11.2010; עב’ 3123/07 ולריה רוטנשטיין נ’ טבעון ביוטק בע”מ, 03.01.2010; ע”ע (ארצי) 129/19 אופיר זוננשיין נ’ G.S.S. ג’ניוס סאונד סיסטם בע”מ, כב’ השופטת וירט-ליבנה, 31.10.11.

ג. ערבוב נכסים בין מספר חברות או הברחת נכסים לחשבון פרטי/לחברה חדשה– ערבוב נכסים בין מספר חברות ובעיקר משפחתיות או הברחת נכסים לחברה חדשה כאשר הבעלים או מי מטעמו נותר למעשה זהה בהפעלת העסק מצדיקים הרמת מסך כנגד בעלי החברה. ע”א 10582/02 ישראל בן אבו – דלתות חמדיה בע”מ, 16.10.2005; ע”ע (ארצי) 1452/04 שלמה אביר- מנסור חוסיין, 22.5.2006- ערבוב נכסים בחברות משפחתיות קטנות; ע”ע 1401/04 גיל ברק – רפאל פרץ, 05.09.06- הברחת כספים לחשבון הפרטי של הבעלים; ע”ע 1138/04 אהרון מאיר – שחר ידגר, 07.11.05; ע”ע (ארצי) 185/08 אופיר סטרוגו סוכנות לביטוח (1990) בע”מ נ’ דליה ברגר, ע”י מותב בראשות כב’ השופט ע. רבינוביץ’, 14.10.09.

ד. הרמת מסך ההתאגדות לאור העסקה באופן אישי– כאשר קיימת העסקה של עובד באופן אישי והחברה היוותה בסך הכול צינור להעברת כספים לעובד תצדיק לעיתים הרמת מסך כנגד החברה. תע”א 10395-08 דורון בוק נ’ יהודה לוי שמעון דויטש ואח’, כב’ השופטת ד”ר אריאלה גילצר-כץ, 08.05.2011; עב’ 8963/09 ארז כהן נ’ אלי סעד השקעות בע”מ ואח’, כב’ השופט דורי ספיבק, 15.12.11.

ה. מימון דק– מקום בו ההון העצמי של החברה אינו עומד ביחס סביר לסיכונים בהם היא נושאת, או שאינו עומד ביחס סביר להלוואות שנטלה מצדדים שלישיים (“מינוף גבוה”). מכאן הרציונל העומד בבסיסו של ה”מימון דק” כצידוק ל”הרמת מסך” לבעליה של החברה, אשר מלכתחילה נטל על עצמו סיכון נמוך בהשוואה לסיכונים בהם אמורה הייתה החברה ונושיה לשאת בהם, דבר המעמיד את העובדים בפני שוקת שבורה. ע”א 2223/99 ויטלי קריספי נ’ ח. אלקטרוניקה (1988) בע”מ ואח’, פ”ד נז(3) 116 בעמ’ 133; עב’ (ת”א) 3028/08 ישראל ששון נ’ איתי פאר והללויה בע”מ, כב’ השופטת חגית שגיא, 26.10.09.

לסיכום, מקום בו בעלי החברה נוהג בחוסר תום לב בניהול עסקי החברה, תינתן לעובד אפשרות שזה עתה ניצב בפני שוקת שבורה לבקש הרמת מסך כך שבית הדין יחייב הבעלים באופן אישי בחובות החברה כלפיי העובד.